חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה 

ביולי 2016 נכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שתכליתו היתה הפחתת ההתדיינויות בעולם הגירושין.
יוזמת החוק היתה ח"כ מירב מיכאלי ובבסיס החוק היה מונח רעיון מבורך – הפחתת המלחמות בין מתגרשים ומתן האפשרות לסיים את החיים המשותפים בדרכי שלום ונועם.
חוק הסדר התדיינויות קיבל אף את השם "חוק הגישור" ויש הסבורים, כי קיימת כיום "חובת גישור" בטרם הכניסה להליך המשפטי בעולם דיני המשפחה והגירושין. האמנם?

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע, כי בפתיחת הליך גירושין תוגש בקשה ליישוב סכסוך.
בקשה זו יכולה להיות מוגשת ע"י מי מהצדדים.
ניתן להגישה הן לביהמ"ש לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני.
מגיש הבקשה יקבע לרוב היכן יתנהלו ההליכים בהמשך.
הגשה באחת הערכאות אינה כובלת את המגיש לפתוח בהליכים המשפטיים בהמשך בהכרח באותה הערכאה.
ניתן להגיש הבקשה ליישוב סכסוך בערכאה אחת ולהגיש בהמשך תביעה או תביעות בערכאה אחרת.

עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, יוזמנו הצדדים לפגישה ביחידת הסיוע שליד ביהמ"ש או ביהד"ר (יחידה המורכבת מעובדים סוציאליים ובה גם עורכי דין). הפגישה הראשונה תהא בנוכחות הצדדים בלבד ואין אפשרות להגיע אליה בליווי עורך דין.
הצדדים ייפגשו עם עובדת סוציאלית, אשר תנסה לברר את גדר המחלוקת בין הצדדים וכן מדוע הוגשה בקשה ליישוב סכסוך. לעובדת הסוציאלית יש סמכות לדון עם הצדדים בענייני המשמורת בלבד ואין לה כל סמכות להיכנס לדיון בענייני המזונות ו/או הרכוש.
חשוב לדעת זאת. לאחר הפגישה הראשונה יחליטו הצדדים אם ברצונם להגיע לפגישה נוספת ביחידת הסיוע או שרצונם בניסיון הידברות מחוץ ליחידת הסיוע – לבדם או באמצעות שני עורכי דין או בליווי מגשר.

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה קובע כי בתקופה שלאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, תקופת עיכוב ההליכים, יקבעו 4 פגישות וזאת בפרק זמן של 45 יום. במרבית המקרים, הצדדים מגיעים לפגישה אחת או שתיים ולרוב חותמים על טופס 3. החתימה על טופס 3 היא למעשה הסכמה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים. בתום עיכוב ההליכים, יוכל מגיש הבקשה ליישוב סכסוך להגיש את תביעותיו בערכאה בה יבחר או שהצדדים יוכלו לנסות ליישב ההדורים ביניהם בהידברות, בהסכם, או בהליך גישור מחוץ לכתלי ביהמ"ש או ביה"ד.

משך תקופת עיכוב ההליכים, אמנם אין הצדדים יכולים להגיש תביעות מטעמם לערכאה האזרחית או הדתית, אולם באפשרותם לפנות לביהמ"ש או לביהד"ר בבקשות לסעדים זמניים ו/או דחופים בהתאם לנסיבות העניין.
המחוקק יצר אפשרות של פנייה לערכאה המשפטית גם משך תקופת עיכוב ההליכים כדי למנוע מצבים, בהם יפגעו חלילה ילדי הצדדים או מי מהצדדים כתוצאה מניצול לרעה של הצד שכנגד את עיכוב ההליכים. כך למשל, ניתן לפנות לביהמ"ש או לביהד"ר בבקשה לפסיקת מזונות זמניים, קביעת משמורת זמנית, מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, מתן צווי עיקול, צווי מניעה וכל בקשה לסעד זמני ו/או דחוף, כנדרש בהתאם לנסיבות העניין.

בפועל, ברבים מן המקרים, על אף שההליך המשפטי לא החל בהגשת תביעות, אלא בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים עדיין מתבצרים בעמדותיהם ואינם ששים תמיד לסיים את מחלוקותיהם בדרכי שלום ונועם.

 חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה – טוב או רע?

האם החוק החדש עצר או סיים את מירוץ הסמכויות שהיה קיים משך שנים ארוכות? התשובה לכך הינה בשלילה. המירוץ לא תם. נהפוך הוא. הבקשה ליישוב סכסוך מוגשת על ידי מי מהצדדים. זו רק תחילת הדרך. הצד שכנגד אינו יודע בוודאות אם הערכאה אליה הוגשה הבקשה תהא זו אשר בה יתנהלו ענייני הצדדים בהמשך. יתכן גם מצב בו ינוהלו ההליכים ב-2 ערכאות שיפוט במקביל. מגיש הבקשה יבחר בתום תקופת עיכוב ההליכים לאן יוגשו תביעותיו. לעיתים, יש בהחלטות שניתנו בבקשות הביניים כדי להשפיע על בחירת הערכאה אליה יוגשו התביעות בעתיד. הכאוס וחוסר הוודאות הולכים וגדלים. ההליך המשפטי התארך במקום להתקצר. נוספה תקופה משמעותית של עיכוב הליכים בה הצדדים אמנם טרם הגישו תביעותיהם אך הינם שוקדים על המשך ניהול המערכה וזאת תחת הורדת האש והלהבות, כפי שהמחוקק ציפה וקיווה שיקרה. ישנם מקרים בהם מסיימים הצדדים את ענייניהם מחוץ לערכאות. סביר להניח שאלו הם אותם זוגות או צדדים, שהיו מנהלים כך ממילא את פרידתם.

מירוץ הסמכויות, אם כן, לא תם. יש שיאמרו כי הלהבות הלכו והתגברו. החשדנות גברה. קיים עדיין רצון של הצדדים להגיש "ראשונים" את הבקשה ליישוב סכסוך, על מנת שיוכלו להכתיב בהמשך את הקצב, יוכלו לבחור את הערכאה בה יתנהל ההליך, אילו תביעות יוגשו, מתי יוגשו וכו'.

היתרון של תקופת עיכוב ההליכים הוא במתן אפשרות ושהות כלשהי לצדדים לבחון את האפשרות לסיים את המחלוקות ביניהם בדרכי שלום ונועם. יהיו מי שישכילו להבין כי זוהי דרך המלך וכי יש בדרך זו יתרונות רבים – חסכון של זמן ומשאבים, שליטה בתהליך, יצירת וודאות, תקשורת טובה עם הצד שכנגד ביום שאחרי, שמירה על טובת הילדים וכמובן טובת הצדדים עצמם. הידברות תתאפשר הן במסגרת הליך גישור והן במסגרת ניהול מו"מ בין עורכי דין.

בקשות ליישוב סכסוך מוגשות במקרים של גירושין, אך חשוב לדעת שגם על גרושים, החפצים בפנייה לביהמ"ש בסוגיות של מזונות ו/או משמורת או כל נושא אחר, הקשור לילדים, יהא להגיש בקשה ליישוב סכסוך ורק לאחריה יוכלו להגיש תביעותיהם. מדובר במקרים בהם מוגשות בקשות ליישוב סכסוך ע"י מי שסיימו זה מכבר את הליכי הגירושין. בהמשך, נתקלו הם בקשיים, שלא נפתרו מחוץ לכתלי ערכאות השיפוט ובלית ברירה, נאלצים הם שוב לפנות לערכאות. במקרים אלו אמנם מירוץ הסמכויות רלוונטי פחות, אך עדיין יש בצורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך כדי לסרבל ולהאריך את ההליך לחינם.

המסקנה הברורה הינה, כי בכל מקרה, ככל שניתן לסיים כל מחלוקת בדרך של הידברות, מו"מ או גישור, הרי שזו דרך המלך והנשכרים הגדולים הם ילדי הצדדים.

השארת תגובה