סכסוכים בעניין חלוקת זמני השהייה בתקופת החגים והחופשות

מהם חלוקת זמני השהייה?

הגירושין מובילים בהכרח לקביעת הורה משמורן, הורה שבחזקתו נמצאים הילדים ולקביעת חלוקת זמני השהייה של ההורה שאינו משמורן עם הילדים. בדרך כלל נותרים הילדים במשמורת האם ואילו לאב נקבעים חלוקת זמני השהייה עם ילדיו. במקרים בהם הילדים מתחת לגיל 6, כמעט תמיד תינתן החזקה לאם וזאת עקב "חזקת הגיל הרך", הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות וקובעת, כי ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אימם אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת.

יודגש, כי שני ההורים נותרים אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה בחזקת מי נשארו הילדים ומשכך, לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים, כגון נושאי חינוך, בריאות וכד'.

הסמכות לדון בשאלת משמורת, חלוקת זמני השהייה וחינוך הילדים נתונה הן לבית משפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. הסמכות נקבעת על פי הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונה.

"חלוקת זמני השהייה" – הינם הסדרים הקובעים את הזמנים בהם בן הזוג, שלא קיבל חזקה על ילדיו, הוא ההורה שאינו ההורה המשמורן, יפגוש את ילדיו וזאת על מנת לאפשר לו המשך קיום יחסי ההורות עם ילדיו.

כאשר ביהמ"ש קובע חלוקת זמני השהייה, בדרך כלל יזדקק לחוות דעת של פקידת סעד. במקרים מסוימים, עשוי ביהמ"ש להסמיך את פקידת הסעד לקבוע את חלוקת זמני השהייה או את חלקם.


מהם חלוקת זמני השהייה המקובלים?

מקובל לקבוע להורה שאינו משמורן שני ביקורים באמצע השבוע בשעות אחר הצהרים, בימים קבועים ובשעות קבועות, ובתנאי שהילד נלקח מהמוסדות ומוחזר לבית ההורה המשמורן בשעות הערב או למחרת ישירות למסגרות החינוך. ובנוסף – בשבתות – אחת לשבועיים. לרוב, הילד נלקח טרם כניסת השבת ומוחזר במוצאי שבת.


מה קורה בחגים ובחופשות?

במסגרת הסכם הגירושין, הכולל חלוקת זמני השהייה, מקובל להתייחס באופן קונקרטי לחלוקת החגים והחופשות בין הצדדים (הם ההורים). נהוג לחלק את החגים בצורה מחזורית, כך שבמחזור של שנתיים יבלה הילד כל חג עם אחד מהוריו. למשל, בשנה הראשונה הילד בראש השנה אצל האם וביום כיפור אצל האב ובמהופך בשנה שלאחר מכן. בחגים בהם החופשה ארוכה יותר, נהוג לחלק את חופשת החג בין ההורים.

בחופש הגדול, נוכח אורך התקופה, מקובל לקבוע במסגרת חלוקת זמני השהייה פרקי זמן ארוכים יותר לבילוי עם כל אחד מההורים.


מדוע סכסוכים בעניין חלוקת זמני השהייה מחמירים דווקא בתקופת החגים והחופשות?

דווקא בתקופת חופשת הקיץ ובחגים, סכסוכי המשמורת מחריפים ומתדרדרים עד כדי פניה לביהמ"ש ולמשטרה. הסיבות לסכסוכים נעוצות בעיקר בכך שחלוקת זמני השהייה בתקופת החגים פותחים פתח לפרשנות אישית של מי מהצדדים. הורים גרושים או פרודים נגררים לסכסוכים מסוג זה, בעיקר כאשר שוררת ביניהם מערכת יחסים עכורה או כאשר חלוקת זמני השהייה ביניהם אינם מפורטים דיים.

לעיתים לא דואגים ההורים לפרט בחלוקת זמני השהייה, בתקופת החגים והחופשות, את החלוקה המדויקת ביניהם וקובעים כי את ערב החג יבלו הילדים אצל הורה מסוים ובשאר ימי החופשה יתחלקו ההורים שווה בשווה. כך, נדרשים ההורים לתיאום ביניהם של חלוקת זמני השהייה משך כל תקופת החג. סעיף שכזה הינו בבחינת "פרצה הקוראת לגנב" ואכן לרוב הסכסוכים אינם מאחרים להגיע. כך, אחד ההורים מעוניין לנסוע עם הילדים לטיול בו ביום בו ערך ההורה האחר תוכניות לבילוי עם הילדים. באם מערכת היחסים בין ההורים הינה עכורה, אזי ינצלו הצדדים הזדמנות זו להתנגחות זה בזו ולרוב תקופות החגים והחופשות מספקות שפע של הזדמנויות שכאלה.

סכסוכים רבים מתהווים, נוכח פרשנות של מי מהצדדים את הוראות ההסכם ו/או פס"ד, הקובע את חלוקת זמני השהייה בדרך המתאימה להם. כפועל יוצא, דווקא בתקופת החגים והחופשות, תחום דיני המשפחה עמוס וידי עוה"ד מלאות בעבודה.


מה עושים ההורים במקרה של סכסוך בתקופת החגים?

במקרה הטוב, ינסו ההורים לפתור את הסכסוך ביניהם. אם לא יצליחו, הרי שיפנו לעורכי דינם, אשר ינסו לסייע בידי הצדדים בפתרון המחלוקת. היה והדבר לא יעלה בידם, הרי שיפנו לביהמ"ש לקבלת סיוע. במקרים אלו ביהמ"ש עשוי להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע.

ישנם מקרים חמורים במיוחד, בהם תתכן אף פניה למשטרה והגשת תלונה כנגד מי מהצדדים. למשל, לאחר אי הבנה בין צדדים באשר לשעה בה אמור מי מהצדדים להשיב הילדים למשנהו או במקרים של חוסר הסכמה מוחלט, כאשר כל צד נוהג כפי רצונו.


מה קורה לילדים בזמן סכסוך כזה?

למרבה הצער, הילדים הם הנפגעים העיקריים במקרים אלו. ההורים, אשר מרוב קנאה ורצון להכאיב האחד לרעהו, שוכחים את סבלם של הילדים, אשר מוצאים עצמם בעין הסערה קרועים בין אבא לאמא.

ההורים המתנצחים, מתעקשים לעמוד בתוקף על זכויותיהם ושוכחים, כי הילדים הם הנפגעים העיקריים מהמאבק, ולמעשה, עמידה על זכויותיהם בצורה קיצונית, עשויה להסב לילדים נזק מתמשך.


כיצד מונעים סכסוכים בעניין חלוקת זמני השהייה?

מומלץ מאוד, בשעת עריכת הסכם בעניין חלוקת זמני השהייה, לקבוע את חלוקת זמני השהייה בצורה מדויקת ככל שניתן באופן אשר יותיר כמה שפחות מקום לפרשנות. בנוסף, כדאי להוסיף סעיף, המורה לצדדים לנהוג בגמישות מירבית זה בזו לעניין חלוקת זמני השהייה.

חשוב לנסות לדבוק בחלוקת זמני השהייה הקבועים גם בחגים ובחופשות ולדאוג, כי הילדים יבלו עם שני הוריהם באופן שווה ככל האפשר. הילדים הם המרוויחים העיקריים מכך. לעניין ילדים בוגרים, הרי שחשוב להתחשב בפעילויותיהם בחופשות במסגרת החוגים, תנועת הנוער וקורסי העשרה, בהם הם משתתפים ולחלק את הזמנים בין ההורים תוך לקיחה בחשבון של הפעילויות הנ"ל.

וחשוב מכל, כדאי לנסות שלא לא לערב את הילדים בסכסוך. הילדים לא צריכים להיחשף למחלוקות ומעורבותם פוגעת בהם פגיעה ישירה.

השארת תגובה