ידועים בציבור

מיהם ידועים בציבור?

בישראל מוגדרים ידועים בציבור – איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה.
החוק לא הגדיר מהי התקופה בה בנה"ז צריכים לחיות יחד.
לגבי הזמן הנדרש להגדרה של "ידועה בציבור", קיימות כמה פסיקות לא מחייבות.

ידועים בציבור – סטטוס משפטי הטומן בחובו חובות לצד זכויות.
חשוב לציין, כי לא כל שניים הבוחרים לחיות חיים משותפים, המקבילים לחיי נישואין, מבלי להינשא, יחשבו לידועים בציבור.
הפסיקה קבעה שני מבחנים שהעומדים בהם יחשבו כ"ידועים בציבור":
ניהול משק בית משותף (עירוב משמעותי בכספים וברכוש) וחיי משפחה (מגורים ולינה משותפת; בילויים משותפים- מסעדות, נסיעות לחו"ל, ארוחות משפחתיות וכיוצ"ב); כמו"כ, נדרשת ידיעת הציבור, שיסבור לרוב, כי מדובר בבני זוג נשואים.

מדוע אנשים חיים כידועים בציבור?

  • הגבלה ואיסור דתיים – כהן וגרושה; אסורה על בעלה ובועלה; אנשים שיהדותם מוטלת בספק; עגונה ועוד כהנה וכהנה.
  • חוסר חשיבות שמייחסים בני הזוג לדת – זוגות שאינם מייחסים חשיבות לטקס הנישואין הדתי פורמאלי.
  • חסרי דת – כל מי שאינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן לעדה נוצרית מוכרת נחשב לחסר דת ואינו יכול להינשא נישואים דתיים, לפחות לא בישראל.
  • נימוקים כלכליים – חשש מאיבוד זכויות מסויימות בעקבות הנישואין (פנסיה, תגמולים, חישובי מס וכיוצ"ב).


האם זוג צעיר הבוחן את יחסיו וגר ביחד יחשב כ"ידועים בציבור"?

מפס"ד שניתן בפברואר השנה ע"י כב' השופטת לוי מרינה (בימה"ש לענייני משפחה –קריות) ניתן ללמוד, כי גישת ביהמ"ש הינה לתת פרשנות מצמצמת למושג "הידועים בציבור", בהקשר של אנשים צעירים, חברים, הבוחנים את צעדיהם המשותפים, לפני שיחליטו על מיסוד הקשר.
קשר אינטימי ומגורים משותפים אינו מספיק להגדרת הידועים בציבור.
שותפים לדירה לא יחשבו כידועים בציבור, מאחר ואין בכוונתם לחיות חיי משפחה.


האם יש פרק זמן מינימאלי לפני שנחשבים לידועים בציבור?

בהתקיים התנאים של משק בית משותף וחיי משפחה יחשבו שניים לידועים בציבור.
בפס"ד אמיר נגד זגר, הוכרה אישה כידועה בציבור של מנוח וכזכאית לרשת אותו עם ילדיו, לאחר שחיה עימו בצוותא כשלושה חודשים בלבד לפני פטירתו.
על פס"ד זה נשמעה ביקורת רבה, שכן רבים סבורים שמן הראוי שיהא פרק זמן מינימאלי ארוך יותר בטרם יעמדו בני זוג בהגדרת ידועים בציבור.

האם זוגות חד מיניים נחשבים לידועים בציבור?

אוכלוסיות של חד-מיניים אינם יכולים להינשא בארץ (מספר מדינות בעולם כן מכירות בנישואין שכאלו).
משכך, הפתרון לזוגות כאלו עשוי להימצא במסגרת יחסים של ידועים בציבור, כך שיוקנו להם זכויות וחובות אחד כלפי השני שלא במסגרת הנישואין.
ואכן, קיימת נטייה של ביהמ"ש להכיר בזכויות ידועים בציבור חד מיניים לצורך זכויות הנובעות מדיני עבודה (פיצויי פיטורים, גימלאות וכיוצ"ב). כמו"כ, הוכרה זכותו של דייל "אל –על" לקבל כרטיס טיסה עבור בן זוגו ללא תשלום והוכרה זכותו של ידוע בציבור לקבל פנסיה מצה"ל בעקבות פטירת בן זוגו.


מהם מזונות משקמים?

מאחר וידועים בציבור אינם נשואים, קורה שאחד הצדדים מנתק באחת את מערכת היחסים ומותיר את בן הזוג, אשר פעמים רבות תלוי בו תלות כלכלית, להתמודד לבדו עם שארית חייו.
בניגוד לאישה נשואה, שביכולתה להבטיח את עתידה הכלכלי בעת גירושין באמצעות חלוקת רכוש הוגנת ותשלום מזונות, הידועה בציבור יכולה למצוא את עצמה ללא כל אפשרות קיום ולעיתים אף ללא קורת גג לראשה.
בשל הבעייתיות, רצוי כי בני הזוג יסדירו בהסכם את נושא מזונות אישה מראש למקרה של פרידה.

מאחר והחובה לשאת בתשלומי מזונות נקבעת לפי הוראת הדין האישי, לידועה בציבור, שאינה נשואה עפ"י הדין העברי לאיש, אין זכות תביעה למזונות.

משכך, נקבע בשורה של פסקי דין בביהמ"ש העליון, כי אם האישה אינה זכאית למזונות מכוח הדין האישי, יש לפסוק לה "מזונות אזרחיים" מתוקף מערכת היחסים המחייבת שהתקיימה בין בני הזוג.
הרציונאל: מדובר בזוג שראה עצמו כנשוי לכל דבר ועניין, משכך, מחוייבים הם גם בכל החיובים – לרבות מזונות.
מזונות משקמים יפסקו ע"י ביהמ"ש גם מתוקף עיקרון תום הלב, זכותה החוקתית של האישה לחיות בכבוד ללא רעב ומחסור ומתוקף עקרון ההסתמכות (האישה מסתמכת על האיש כי ידאג לה ויפרנסה, כאישה נשואה).


מה מטרתם של המזונות המשקמים?

מטרת המזונות המשקמים, הינה לעזור לידועה בציבור שננטשה לשקם את חייה ולהתארגן התארגנות ראשונית לחיים עצמאיים.
יש המשווים מזונות משקמים אלו לדמי אבטלה או פיצויי פיטורין הניתנים לעובד שפוטר פתאומית.

ביהמ"ש יקבע גובהם של מזונות משקמים ומשך התקופה בה ישולמו, לאחר שיבחן את תקופת חייהם המשותפים של הצדדים, רמת החיים שהיתה נהוגה בהם ושאליה הורגלה האישה, התנהלותם הכלכלית, התלות שפיתחו זה בזו מבחינה כלכלית וכיוצ"ב.

בכל מקרה, לא ייפסקו מזונות משקמים לכל ימי חייה של הידועה בציבור, כי אם לתקופה קצובה, שאותה יקבע ביהמ"ש (לשם ההשוואה – אישה נשואה זכאית למזונות רק עד למועד קבלת הגט).

בפס"ד תקדימי במקרה שהתנהל במשרדי, פסק ביהמ"ש לידועה בציבור בסך של 4,000 ₪ לחודש למשך שלוש שנים, לאחר שהוכח שהצדדים היו ידועים בציבור משך שנים מספר, שחיו ברמת חיים גבוהה ביותר.
מאחר ומדובר בפס"ד תקדימי, האיש הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי, אשר פסק בפשרה, כי האישה תקבל מזונות משקמים בסך של 4,000 ₪ לחודש למשך שנה.


מהן זכויות הידועה בציבור ברכוש המשותף?

על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף ולא חוק יחסי ממון (החל רק על זוגות נשואים). בניגוד לבני זוג נשואים, לגבי ידועים בציבור תידרש הוכחה במידה גבוהה של כוונת שיתוף ברכוש לאורך כל החיים המשותפים.
בנוסף, זכאים ידועים בציבור לרשת האחד את השני כבני זוג ולקבל קיצבת שארים לאחר שהזכאי הפנסיונר נפטר.


מהו שם המשפחה אותו ישא ילד להורים ידועים בציבור?

ברירת המחדל היא שהילד ישא את שם משפחתה של אימו (כילד שנולד להורים לא נשואים ובניגוד לילד שהוריו נשואים הנושא את שם אביו).
יחד עם זאת, זכאים ההורים הידועים בציבור לדרוש שהילד ישא את שם משפחתו של האב.
אם האם רוצה שהילד ישא בנוסף לשמה את שם משפחתו של האב אינה זקוקה לקבל את הסכמת האב.
חוק השמות מקנה להורים הידועים בציבור זכויות כמו להורים נשואים, בשם ההגנה על הילד.

השארת תגובה