מזונות ילדים – כיצד הם נקבעים? מה הקריטריונים ומה קורה אם לא עומדים בהם?

מזונות ילדים – כל מה שחשוב לדעת! 

קטין זכאי למזונות מהוריו (מזונות ילדים), וזאת גם כאשר אין הוריו נשואים זה לזו או כאשר חי אביו עם אישה אחרת ו/או נשוי לאישה שאינה אימו של הקטין. 
המדובר באחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת, בין אם מתנהלים הצדדים בביהמ"ש ובין אם מנסים הם להגיע לידי הסכם גירושין (או אחר) במסגרת הליך גישור מחוץ לכתלי ביהמ"ש. 
במרבית מקרי הגירושין או הפירוד, רמת החיים יורדת והדבר מקבל ביטוי גם לעניין גובה מזונות הילדים. 
בקביעת המזונות ילקחו בחשבון פרמטרים שונים, לרבות גיל הילדים, צרכיהם הבסיסיים והמיוחדים, הכנסות ההורים מעבודתם ומרכוש וניסיון ליצירת מצב מאוזן, ככל שניתן, בין הצדדים לאחר ששולמו דמי המזונות.

הקליקו למאמר בנושא מזונות אישה 

צפו בעו"ד מתת פלסנר מתראיינת בנושא מזונות

עו"ד מתת פלסנר 21/4/19 - המהפיכה שהובילה בהפחתת דמי מזונות

עו"ד מתת פלסנר בנושא וועדת שיפמן ופסיקת מזונות בגירושין

עו"ד מתת פלסנר מתראיינת בתוכנית "כל בוקר" בנושא הקטנה והגדלת מזונות

מקור החיוב

הורה חב במזונות ילדיו מכוח סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959:

"3. (א) אדם חייב במזונות ילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

       (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב                    במזונותיהם והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלו."

nשמע, באם קיים חיוב במזונות עפ"י דינו האישי של אדם, הרי שיחול הדין האישי והוא אשר יקבע את החיוב במזונות ואת היקפו והוראות החוק לא יחולו.
היה ואין חיוב במזונות עפ"י הדין האישי או שלא חל על אדם דין אישי (בשל היותו חסר דת), הרי שיהא חייב במזונות ילדיו הקטינים וילדיו הקטינים של בן-זוגו עפ"י הוראות חוק זה.
דינו האישי של יהודי בישראל הוא הדין העברי.
עפ"י הדין העברי, החיוב במזונות ילדים (שאינו מדין צדקה) חל באופן אבסולוטי על האב בלבד. אב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים של ילדיו עד הגיעם לגיל 15.

עפ"י הדין העברי, נעשית למעשה חלוקה ל-3 קטגוריות:

  • עד גיל 6 – קטני קטינים – חובת האב לפרנס את ילדיו בגילאים אלו הינה מוחלטת גם אם אין לו כל הכנסה.
  • בגילאים 6-15 – האב חב חובה מוחלטת בצרכיהם ההכרחיים של הילדים ולגבי המזונות מדין צדקה – ישראו האב והאם בחלקים שווים במזונות הילדים.
  • בגילאים 15-18 – הוצאות הילד הן מדין צדקה ומשכך ישאו בהן ההורים בחלקים שווים.


מהם "צרכים ההכרחיים"?

הצרכים ההכרחיים כוללים מזון, ביגוד, הנעלה, מדור (מגורים), הוצאות אחזקת המדור.
המדובר בצרכים ההכרחיים לקיומו של הקטין ובלעדיהם לא ניתן לגדל את הקטין.
מאידך, הוצאות עבור חוגים, בילויים, חופשות, מתנות, שיעורים פרטיים, שיעורי נהיגה, עוזרת, צעצועים ועוד – אינן באות בגדר צרכיו ההכרחיים של קטין.
בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות החריגות ישאו לרוב ההורים בחלקים שווים.

צרכים אלו נקבעים עפ"י שני מבחנים –

  • האחד – מהם צרכיו ההכרחיים המינימאליים של קטין באשר הוא?
  • והאחר – מהם צרכיו ההכרחיים המינימאליים של הקטין שבעניינו אנו דנים? (במסגרת תביעת מזונות ילדים למשל)


דמי טיפול

דמי הטיפול נחשבים כחלק ממזונות הקטין. האם זכאית לקבל תשלום בעבור דמי הטיפול בקטין וזאת אף אם שכרה היא את שירותיה של מטפלת, המסייעת בטיפול בקטין. דמי הטיפול שייפסקו יהיו גבוהים יותר ככל שהקטין צעיר יותר.

 

מזונות ילדים

מהו מקור החיוב מגיל 18 ואילך?

מקור החיוב עד הגיע קטין לגיל 18 הינו, כאמור, מכוח הדין האישי.
מעל גיל 18, חיוב שני ההורים הינו מכוח סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות ילדים), התשי"ט-1959.
בע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית, פ"ד מח(3) 461, קבע ביהמ"ש העליון כי הורים חבים במזונות ילדיהם אף בתקופת השירות הצבאי בצה"ל. הלכה זו הורחבה אף לתקופה שבין תום לימודיהם עד לגיוסם לצה"ל וכן לגבי ילדים הלומדים בכיתות יג' ו-יד'.


מהו היקף החיוב במזונות ילדים?

אב מחוייב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו במסגרת תשלום המזונות. הכלל הבסיסי הינו כי אין האב מחוייב בצרכים אלו לפי עושרו, כי אם צרכים אלו שווים לעני ולעשיר (ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז וע"א 210/82 גלבר נ' גלבר).
פסיקת ביהמ"ש העליון צימצמה את היקף הצרכים ההכרחיים לצרכים בלעדיהם לא יוכל הקטין להתקיים – הצרכים המינימאליים ביותר.


שיקולי ביהמ"ש בבואו לפסוק מזונות קטין

ואולם, בבוא ביהמ"ש לפסוק את מזונותיו של קטין, יביא הוא בחשבון מספר שיקולים.
ראשית, יבחן ביהמ"ש את מעמדו של האב מבחינה כלכלית, את כושר השתכרותו ופוטנציאל השתכרותו (הלכת "עמיצור") וכן יקח בחשבון רכוש אשר נמצא בבעלותו (הלכת "פרייס").
אם כן, ביהמ"ש יביא בחשבון לא רק את השתכרותו בפועל של האב, כי אם גם את הכנסתו ממקורות אחרים ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו, כאמור.

בבוא ביהמ"ש לפסוק את מזונותיו של קטין, יתחשב הוא:

  1. בגילו של הקטין.
  2. בצרכים המינימאליים של הקטין.
  3. בצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים, בהם ישאו לרוב האב והאם בחלקים שווים.
  4. בהשתכרות האב בפועל.
  5. בפוטנציאל השתכרות האב.
  6. במקורות הכנסה אחרים העומדים לרשות האב, לרבות מרכוש.
  7. בצרכים מיוחדים של הקטין – קטין בעל צרכים רפואיים חריגים (הלכת "קמחי"), קטין שניחן בכישורים מיוחדים (פרשת "הדרי נ' שני") ועוד.
  8. בהשתכרות האם – ביהמ"ש יקח בחשבון מהו הסכום הנותר בידי האב לאחר תשלום המזונות ומה הסכום שיתקבל בידי האם לאחר תשלום מזונות הקטין.
    ביהמ"ש יערוך לרוב את האיזון הראוי בין השניים, תוך שיקח בחשבון כי אף על האב לקיים ולנהל משק בית ואורח חיים סביר.
  9. כל מידע נוסף הידוע על מי מהנוגעים בדבר, שיש בו כדי להשפיע על גובה המזונות שייפסקו.

גובה החיוב במזונות בתקופת השירות הצבאי הסדיר

בעבר, לא נהגו ביהמ"ש לחייב בתשלום מזונות בתקופת השירות הצבאי הסדיר.
עם השנים, התפתחה ההלכה הנוהגת בביהמ"ש וכיום נהוג לפסוק בתקופת הצבא מזונות בשיעור של 33% מגובה המזונות, אשר שולמו עד גיל 18. בהסכם ניתן, כמובן, להגיע להסכמות אחרות, לפיהן ישולמו 40-50% בתקופת השירות הצבאי הסדיר.


באיזו ערכאה תידון תביעת מזונות ילדים?

הסמכות לדון בתביעה למזונות ילדים נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה. ביה"ד הרבני יוכל לקנות סמכות לדון במזונות ילדים רק בהינתן הסכמת שני הצדדים.
מכאן, שגם אם הקדים האב והגיש תביעת גירושין לביהד"ר הרבני, בה כרך הוא את מזונות הילדים, תוכל עדיין האם להגיש תביעה למזונות הילדים בביהמ"ש לענייני משפחה והתביעה תידון בערכאה האזרחית.


השתתפות האב בתשלום המדור

מוזנות ילדים מורכבים מצרכים הכרחיים בצירוף תשלום יחסי של המדור – אחוז מתוך שכר דירה ריאלי. בפסיקה נקבע כי כאשר עסקינן בקטין אחד, יחוייב האב בנשיאה ב-33% מתשלום דמי השכירות.
כאשר מדובר בשני קטינים, יחוייב האב ב-40% מתשלום דמי השכירות וכאשר מדובר ב-3 ילדים, יחוייב לרוב האב בנשיאה ב-50% מן התשלום בעבור דמי השכירות.
יתכנו כמובן יוצאים מן הכלל וכל מקרה ידון לגופו, תוך התחשבות במכלול הנתונים שהוצגו לעיל. באם בוחרת האם לשכור דירה בעלות גבוהה, אשר חורגת מן הסביר באותו מקרה, הרי שהשתתפות האב במדורם של הילדים באותו מקרה, תחושב בהתאם לשכר דירה ריאלי באותו אזור ובהתאם למספר הנפשות הרלוונטי.


משכנתא – מדור רעיוני

במקרה בו נושאת האם במשכנתא ולא בתשלום דמי שכירות שוטפים, הרי שניתן לחייב את האב בתשלום יחסי של המשכנתא, כתחליף לתשלום דמי השכירות.
הפסיקה הכירה בתשלום המשכנתא כ"מדור רעיוני".
אמנם, האם מגדילה את רכושה בכל תשלום וניתן לראות בתשלום זה למעשה תשלום הוני.
אולם, עם זאת, באותה עת, אינה נדרשת היא לתשלום דמי שכירות בעבור מגורי הילדים ומשכך ניתן לראות בכך חלופה הולמת, הבאה בגדר הבטחת מדורם של הילדים.
כמובן, שבמקרה של תשלום משכנתא חודשי גבוה, יחושב מדורם של הילדים בהתאם לשכר דירה ריאלי ההולם את נסיבות המקרה הנדון ולא כאחוז מתוך התשלום הגבוה.


האם יוכל האב להתחמק מתשלום מזונות ילדיו?

אב לא יוכל לפטור עצמו מתשלום מזונות ילדיו, כל עוד לא הוכחו בפני ביהמ"ש נסיבות קונקרטיות המעידות כי אכן אין באפשרות האב להתפרנס.
ביהמ"ש דחה לא פעם טענת אב שלמד בכולל וקבע כי אין הדבר מהווה הצדקה שלא לפרנס את ילדיו.
עוד נקבע בפסיקת ביהמ"ש, כי לא יוכל אב להיתלות בעובדה כי הינו עובד מספר שעות מצומצם ביום ועל כן אינו יכול לשאת בעול פרנסת ילדיו.
לצורך סיפוק צרכי ילדיו, על האב לעבוד במשרה מלאה. ביהמ"ש אף קבע כי גם כאשר מדובר באב, המרצה עונש מאסר, הרי שחב הוא במזונות ילדיו.
ביהמ"ש יבחן האם משתכר האב במסגרת שהותו בכלא וכן האם יש בידיו רכוש הניתן למימוש, שיש בו כדי לסייע לתשלום מזונות הילדים. באשר לאב שפוטר, הרי שיבחן ביהמ"ש את פוטנציאל השתכרותו עובר לפיטוריו, ולא תוכל לעמוד לו לאב הטענה כי פוטר ומכאן שאין ביכולתו לשאת בפרנסת ילדיו.


האם תוכל האם לוותר על מזונות ילדים קטינים במסגרת הסכם הגירושין?

ביהמ"ש העליון קבע בשורה של פסקי דין, כי הסכם גירושין בין האב לאם, כדי לחסום את דרכו של הקטין מהגשת תביעת מזונות עצמאית כנגד אביו, אף בניגוד לקבוע בהסכם הגירושין.
עוד נקבע, כי אין כל תוקף חוקי לויתור של האם על מזונות הקטין ולא יוכל האב להישמע בטענה כי ההסכם עליו חתם פוטר אותו מחובתו לזון את ילדו.


מזונות בגין העבר

האם תוכל האם לתבוע את מזונות ילדיה בגין התקופה אשר קדמה להגשת התביעה למזונותיהם?
למי עומדת עילת התביעה כנגד האב להחזר ההוצאות שהוצאו עבור הקטין?
תביעת מזונות בגין הוצאות העבר, בסיסה בהוצאת הוצאות עבור הקטין, שהיה על האב להוציאן.
אם כן, רק מי שהוציא אותן הוצאות עבור הקטין, יוכל לתבוע את האב בגין הוצאות אלו.
לקטין לא עומדת זכות תביעה כנגד אביו, שכן הוא עצמו לא הוציא דבר בגין ההוצאות שהוצאו למענו.


האם פסק דין בעניין מזונות קטינים הינו סופי?

פסק דין לעניין מזונות ילדים לעולם אינו סופי.
מזונות ילדים עשויים להשתנות בעקבות אירועים שונים בחיי הילדים ו/או הוריהם.
בבוא מי מהצדדים לפתחו של ביהמ"ש, עליו להוכיח שינוי נסיבות מהותי, על מנת שישקול ביהמ"ש להידרש לתביעה המבקשת לשנות את גובה המזונות שנקבעו בעבר.
תכן תביעה להפחתת מזונות שתוגש ע"י האב, אשר למשל, נישא בשנית ונולדו לו ילדים נוספים.
זה מקרה אשר הוכר כשינוי נסיבות מהותי, שעשוי להוביל להפחתת מזונות הילדים, אף שאין הדבר וודאי.
כמו"כ, תיתכן תביעה להגדלת מזונות שתוגש בידי האם, וזאת נוכח שינוי במצבה הכלכלי או נוכח שינוי משמעותי בצרכי הילדים ובהוצאותיהם.
באם נקבעו מזונות הילדים במסגרת הסכם גירושין בין ההורים, הרי שיוכלו הילדים להגיש תביעת מזונות עצמאית, משום שאינם מחוייבים להסכם של הוריהם, ומכאן שלא יצטרכו להוכיח שינוי נסיבות מהותי.


מה קורה במידה והאב אינו נושא בתשלום המזונות שנפסק לו?

במידה ואין האב עומד בנטל תשלום המזונות אשר הושת עליו במסגרת פסק דין, הרי שתוכל הזוכה, היא האם, לפנות ללשכת ההוצל"פ על מנת לפתוח תיק הוצל"פ כנגדו ולבקש את אכיפת פסק הדין.
במסגרת ניהול ההליכים במדור המזונות בהוצל"פ, ישלחו לאב התראות, האם תוכל להוציא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, צווי עיקול ובמקרים קיצוניים אף צו מאסר.
דרך נוספת לגביית חוב המזונות או חלקו, היא פנייה ללשכת המוסד לביטוח לאומי, אך נדרשת עמידה בקריטריונים שנקבעו על ידם.

לקוחות ממליצים

השארת תגובה