הסכם הורות

מזה שנים מספר שהולכים ומתרבים המקרים, בהם מבקשים גבר ואישה, שאינם נשואים ואינם בני זוג, להביא יחד לעולם ילד וכן לערוך הסכם הורות, הבא להבטיח את כלל זכויותיהם וחובותיהם האחד כלפי השני וכן כלפי ילדם המשותף, לרוב תוך יצירת הפרדה כלכלית מוחלטת.

במסגרת הסכם מסוג זה, כדאי ליתן את הדעת לנושאים שונים, כגון – משמורת, מזונות, זמני שהייה, שם הילד וכיוצב' עניינים. חשוב לזכור, כי לרוב נערכים הסכמים מסוג זה עוד בטרם צאתו של הילד לאוויר העולם וההסכם נועד לשרת את הצדדים למשך שנים רבות. מטרת ההסכם היא בבניית בסיס יציב, הנסמך על עקרונות משותפים למניעת מחלוקות עתידיות בין הצדדים. הסכם זה יהווה את הבסיס למערכת היחסים בין הצדדים בעתיד ואין להקל ראש בעת קביעת ההסכמות וההבנות במסגרתו.


מה חשוב שיכיל הסכם הורות בין שני צדדים שאינם בני זוג?

משמורת – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי שני הצדדים, הוריו של הילד, הינם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. החוק קובע כי מכוח אפוטרופסותם, עליהם לדאוג לחינוכו של הילד, גידולו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, שמירת נכסיו וניהולם. עם זאת, הילד יהא במשמורת של אחד הצדדים או במשמורת משותפת שלהם. לרוב נהוג לקבוע את משמורת הילד בידי אחד הצדדים.

זמני שהייה – לאחר קביעת המשמורת בידי אחד הצדדים, הרי שלצד השני ישנה הזכות לזמני שהייה עם הקטין וזהו נושא שיש להסדיר מראש במסגרת הסכם ההורות. מחד, כדאי לקבוע הסדרים קבועים, ברורים ויציבים, אך עם זאת כדאי להשאיר פתח לגמישות והתחשבות בטובתו ובצרכיו של הילד, כמו גם בפעילויותיו וכן בפעילויות הצדדים וצרכיהם.

דבר נוסף, שכדאי ליתן עליו את הדעת הוא קביעת זמני שהייה הדרגתיים – כלומר, שבגיל צעיר יותר (במיוחד גיל ינקות וקל וחומר אם אכן התינוק יונק…) זמני השהייה יהיו מצומצמים יותר ואף ללא לינה ועם חלוף הזמן, זמני השהייה יתארכו ואף יכללו לינה ואולי אף יהיו מספר רב יותר של פעמים בשבוע.

במידה ועולה אפשרות של משמורת משותפת, הרי שנדרש תיאום מכסימלי בין הצדדים, יש יתרון למגורים בקרבת מקום זה לזה וכן נדרשת "שפה משותפת" בין השניים ליצירת התנהלות טובה ונוחה בחיי היומיום.

בהקשר זה, חשוב להתייחס למתרחש בתקופות של חופשות, חגים, מחלות ואירועים מיוחדים. כדאי להתייחס לקשת רחבה ביותר של מקרים, ככל שניתן, במיוחד נוכח העובדה כי אין המדובר בבני זוג ואף לא בבני זוג לשעבר, אשר זו להם האינטראקציה הראשונה ורק דרך חיי היומיום, ילמדו להכיר זה את זו, לתקשר זה עם זו, לבנות אמון משותף וכיוצב'.

מקום מגורי הילד – כדאי להתייחס לנקודה זו ולקבוע היכן יהא מרכז החיים של הילד. מתי תותר הוצאתו מן הארץ? באילו תנאים? לאילו פרקי זמן? מאיזה גיל תותר ותתאפשר יציאת הילד מן הארץ? איזה תיאום יידרש מראש? האם נדרשת או לא נדרשת הסכמת הצד שכנגד? מה זמן ההתראה הנדרש מראש? אילו פרטים יינתנו לצד שכנגד בטרם הנסיעה?

חינוכו של הילד – הצדדים יכולים להתייחס במסגרת הסכם ההורות שיערכו גם לפן החינוכי, הערכים שעל בסיסם ירצו לגדל את הילד, איזה חינוך יקבל הילד, באיזה זרם חינוך יתחנך וכו'.

מצבי משבר – ניתן להתייחס בהסכם להתנהלות הצדדים במצבי משבר בחייו של הילד, לרבות מחלות ומצבי חירום רפואיים וכו'.

שם הילד – חוק השמות קובע, כי במידה ונולד ילד לזוג שאינו נשוי, הרי שהילד ישא באופן אוטומטי את שמה של אמו. משכך, באם חפצים הצדדים, כי הילד ישא בשם אביו או בכל הסדר אחר, הרי שכדאי ליתן על כך את הדעת בהסכם.

מזונות – מזונות הילד כוללים את צרכיו הבסיסיים (מזון, ביגוד, הנעלה, חוגים,), מדורו (קורת גג), הוצאות מדורו וכן הוצאות חינוך (לרבות קייטנות), הוצאות רפואיות חריגות (פסיכולוג, אורתודנט, משקפיים). הצדדים יכולים לקבוע כל הסדר מתקבל על הדעת ביניהם במסגרת ההסכם שיערכו, כל עוד שאינם פוגעים בטובת הילד ובצרכיו. ההסכמות לעניין המזונות יהיו ככל הנראה גם נגזרת של החלטות הצדדים לעניין הרכוש. הוצאות נלוות אפשריות – הוצאות בגין ימי הולדת, שיעורי נהיגה, שיעורים פרטיים, חינוך במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.

חשוב ליתן את הדעת למועד החיוב במזונות מדי חודש, אופן העברת התשלום (מומלץ לעשות זאת בהוראת קבע) ואופן עדכון צד את משנהו באשר להוצאות חריגות או "מחציות" (כשצד שילם את כל הסכום ומשנהו מחוייב עפ"י ההסכם להעביר לידיו את מחצית הסכום לאחר הצגת קבלה, למשל).

הוצאות חריגות – קיימת אפשרות להגיע לידי הסכמות בעניין הוצאות חריגות חד פעמיות שאינן באות במסגרת המזונות הקבועים המשולמים מדי חודש.

עלויות מקדמיות – כדאי ליתן את הדעת אף להוצאות אשר יחולו על הצדדים עוד בטרם לידת הילד ועל אופן חלוקת נטל ההוצאות בין הצדדים. למשל – הוצאות בגין קניית ריהוט, ציוד לתינוק, הוצאות רפואיות במהלך הלידה, הוצאות רפואיות טרום ההיריון (הפריות וכו'), הוצאות משפט, לרבות הוצאות אישור ההסכם בביהמ"ש לענייני משפחה.

ימי הולדת ואירועים מיוחדים – ניתן להתייחס אף לכך ולקבוע אם יחפצו הצדדים לחגוג יחד אירועים בחיי הילד, באיזו רמת עלויות, כיצד תתקבלנה ההחלטות ביניהם וכו'.

אישור ההסכם – ההסכם יאושר בביהמ"ש לענייני משפחה.


סיכום

ככלל, כאמור לעיל, כדאי לנסות ולהתייחס בהסכם ההורות למגוון נושאים הקשורים בהתנהלות הצדדים זה מול זו וכן להתנהלותם מול ילדם המשותף ולאופן בו יגדל הילד, יתחנך, מי ישא בעלויות הכרוכות בגידולו וכו'. ואולם, חשוב לזכור, כי קשה למצות בהסכם את כלל התרחישים האפשריים לאחר לידת הילד ומשך חייו עד גיל 18. משכך, כדאי להשאיר פתח לגמישות, יצירתיות, הבנה הדדית, אשר יאפשרו לצדדים לגדל את ילדם, להתנהל בכבוד זה מול זו ומול ילדם, תוך הגנה אופטימאלית על ילדם, שמירה על האינטרסים שלו, תוך ראיית טובתו וצרכיו.

השארת תגובה