הליך גירושין מול גישור גירושין

גירושין מול גישור גירושין

האמנם גישור גירושין הוא דרך המלך לניהול הליך גירושין?
ניהול הליך גישור מאפשר לצדדים לשלוט על התהליך, הקצב, המהות, העלויות, ההסכמות אליהן הם יגיעו. הם יוכלו לבחון את הצרכים שלהם ושל הצד האחר, הם ירגישו שהם חלק אינטגרלי מן התהליך ושהדברים קורים ומתקדמים בהתאם לרצונם ולרצון הצד האחר. התהליך יהא לרוב קצר יותר, יהיה כרוך בעלויות נמוכות יותר ויוביל לתקשורת טובה יותר גם בעתיד לבוא. הנשכרים המיידים מכך יהיו ילדי הצדדים והצדדים עצמם. ללא ספק – דרך המלך. 
 
אם כך, מדוע לא מתנהלים כל תיקי הגירושין בהליכי גישור? נקודת המוצא הינה, כי יש לבחון את התאמת כל מקרה ומקרה על נסיבותיו המיוחדות להליך הגישור. נבחן מספר פרמטרים שיסייעו באבחנה בין המקרים השונים. ראשית, נשאל האם יש רצון משותף של הצדדים להליך הגירושין? ואז נוכל לברר האם יש רצון משותף לעשות זאת יחד בעזרת מגשר, אשר יסייע בידם להגיע להסכם הנכון והטוב ביותר עבורם? תשובה חיובית על כך בהחלט מאפשרת כניסה להליך גישור גירושין, שיתרונותיו הרבים ברורים לכל. 
 
במקרים רבים, צד אחד מבקש להיפרד בעוד רעהו אינו משתף פעולה ומבקש להישאר בקשר הנישואין. האחד גמר אומר בליבו להתגרש ומבחינתו תמה הדרך המשותפת בעוד האחר חפץ בנסיון נוסף, במתן הזדמנות לטיפול זוגי או כל מרחב אחר, אשר יתן לפערים בין הצדדים. בחלק מן המקרים, יש צד ג', אשר אחד הצדדים כבר החל עימו קשר וזו הסיבה לפרידה.
הליך גישור גירושין יתאפשר רק כאשר יש נכונות מלאה של שני הצדדים בתהליך הגירושין. כאשר אין מוכנות לתהליך, הדבר יעלה לרוב בתחילת הליך הגישור ויקשה על התקדמות בתהליך. 
 

האם גישור גירושין אפשרי במקרה של בגידה?גירושין מול גישור גירושין

כל מקרה ייבחן לגופו של עניין. בהחלט יתכן ניהול של הליך גישור גם במצב של בגידה. הדבר תלוי מאוד בנכונות הצד הנבגד לשתף פעולה ולהגיע להבנות בדרך שנכונה ביותר גם עבורו על אף הנסיבות המאתגרות. הקושי הוא רב וללא ספק שינתן לכך מקום במסגרת הגישור, אך זה אפשרי. על אף הבגידה והפער שנפער בין הצדדים, ניהול הליך גישור גם בנסיבות כאלו עדיף על פני ניהול הליך משפטי בערכאות וזאת נוכח היתרונות המצויינים לעיל. כמובן, שנדרש אורך רוח משני הצדדים ויתכן שיידרשו פשרות משמעותיות על מנת להביא את הצדדים לעמק השווה בנסיבות לא פשוטות אלו.
 
על אף היתרונות הברורים בקיצור תהליך הגירושין ובהפחתת העלויות, יהיו מי שיבחרו בכל זאת לנהל מערכה משפטית, שיכולה להיות ממושכת ולהיות כרוכה בהשקעת משאבים מרובים – רגשיים וכלכליים גם יחד. במקרים של בגידה, הצד הנבגד יחוש לא פעם כי משבר האמון הוא כה חמור, עד כי אין באפשרותו לשבת לשולחן הגישור או המו"מ עם הצד האחר. ניתן כמובן להבין זאת, כאשר מדובר בנסיבות מפתיעות ובמיוחד אם דבר הבגידה נמשך זמן רב. 
 
ניהול הליך גירושין בערכאות השיפוט יכול שיביא לתוצאות טובות יותר מאשר הליך הגישור כאשר אין שיתוף פעולה מלא בין הצדדים. יתכן מצב בו אחד הצדדים אינו חושף את כל המידע מבחינה כספית/רכושית, שאז ניהול ההליך בביהמ"ש יאפשר הוצאת צווים לגילוי מסמכים והסרת חסיון – צווים, שיחשפו מידע נוסף וישפכו אור על רכושם של הצדדים.
 
בעניין אחר, יתכן כי מי מהצדדים אינו מאפשר למשנהו לשהות עם הילדים בזמני שהייה מתואמים ומסכל את הקשר עם הילדים. במקרה כזה, ביהמ"ש יורה בהחלטה על שהיית הילדים עם שני הצדדים עפ"י הנתונים שיוצגו בפניו. במידת הצורך, ייעזר ביהמ"ש בחוו"ד מומחה ו/או בתסקיר סעד. עד לקבלתם, יאפשר ביהמ"ש בהחלטה זמנית את שמירת הקשר בין שני ההורים לילדיהם. 
 
במקרה של בגידה של הבעל, באם תעמוד האישה על זכותה לקבלת הכתובה, לרבות פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, הרי שתצליח בכך לרוב, רק לאחר הגשת תביעה מתאימה לבית הדין הרבני. במסגרת מו"מ או בהליך גישור גירושין, לרוב תוותר האישה על כתובתה. ניתן, כמובן, להגיע לידי הבנות בהליך גישור, במסגרתן יפצה הבעל את האישה בדרך כלשהי, אך הדבר לא תמיד קורה במסגרת הסכמים.
 
תחום נוסף בו קיים לעיתים פער גדול בין הצדדים הוא תחום מזונות הילדים. בשנים האחרונות, המגמה ההולכת וגוברת היא מגמה של החלת עקרון השיוויון בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים בגילאים 6-15. זאת, כאשר ההורים משתכרים באופן זהה או כמעט זהה וחלוקת זמני השהייה בין הצדדים שיוויונית או כמעט שיוויונית. היו גם פסיקות שקבעו, כי עקרון השיוויון צריך לחול בכל מקרה ולא רק במקרים ספציפיים אלו. קביעות אלו גררו פסיקות מגוונות ולא אחידות. הדבר מקשה אף על מתן ייעוץ במסגרת הליך גירושין ואף על הגעה להבנות בתחום זה גם במסגרת ניהול מו"מ או הליך גישור גירושין. נדרש רצון אמיתי של הצדדים להגיע לידי הבנות, על מנת שישכילו לגשר על הפערים ביניהם, תוך יצירת בוחן מציאות אמיתי, במסגרתו תיבחן האלטרנטיבה בערכאות. גם בעניין זה, חשוב לציין, כי אין פסיקת בתי הדין הרבניים בעניין מזונות קטינים כפסיקת ביהמ"ש בעידן השיוויון. נתון נוסף שיש לקחת בחשבון. 
 
מעבר לאמור, חשוב לזכור, כי מירוץ הסמכויות חי וקיים וזאת אף לאחר כניסתו לתוקף של חוק הסדר התדיינויות, שקבע כחובה נסיון הידברות בטרם הגשת תביעות. קיימת עדיין חשיבות לפתיחת הליך יישוב הסכסוך בערכאה הנוחה יותר לצד שהקדים והגיש וכמובן שכדאי להיות הראשון לפתוח בהליך יישוב הסכסוך. הדבר הינו בעל משמעות בעתיד לבוא – הן לעניין עיתוי הגשת התביעות, בחירת הערכאה הנוחה לצד המקדים ובחירת התביעות הנכונות ביותר להגשה. 
 
אם כן, עיניינו הרואות, כי לבחירה בהליך גישור מול ניהול מערכה משפטית, שיקולים למכביר. במקרים רבים יתכן מעבר מדבר אחד למשנהו. יש שיחלו בהליך של גישור שיתכן ולא יצלח ומי מהצדדים יפתח בהליך משפטי ובכך יביא לידי סיום את הגישור. תתכן אף פתיחת הליכים משפטיים בערכאות ובשלב מן השלבים יעברו הצדדים להתנהל בהליך גישור גירושין, במטרה לסיים את המחלוקות ביניהם בדרכי שלום ונועם. הדבר אפשרי בכל שלב, הן בשלבים מקדמיים והן לאחר קיומם של הליכי הוכחות. לעיתים הצדדים כ"כ מותשים מן המערכה המשפטית ומבינים, כי בכל זאת, בכל שלב, ייטב להם לקבל את ההחלטות בעצמם, לשלוט בהסכמות הסופיות ולייצר הבנות מדוייקות, שהן הטובות והנכונות ביותר עבורם. כמובן, שנדרשים לכך שניים והדבר יתאפשר במקרה של רצון משותף.  

לסיום

לכל אחד מתאימה הדרך שלו. יתכן ותהליך הגירושין יפתח בדרך אחת והצדדים יבינו כי ייטב להם להמשיך בדרך אחרת. לעיתים החלטות של ערכאת השיפוט בה מנוהל העניין, יובילו את הצדדים להבנה, כי מוטב להם לסיים את ענייניהם מחוץ לביהמ"ש. במקרים אחרים, החלטת ביהמ"ש תסייע לצדדים להגיע להבנות, שכן ההחלטה תקבע מצב קיים, גם אם זמני, ותאפשר לצדדים להידבר, כשנקודת המוצא ברורה וידועה. ראיית טובת הילדים ובחינת צרכיהם בראש סדר העדיפויות, תוביל לא פעם את הצדדים להידברות מחוץ לערכאות. יצירת תקשורת מיטיבה, מחשבה על היום שאחרי ורצון להתקדם הלאה לפרק החיים הבא בשלום ובנועם, הם אלו שיסייעו בידי הצדדים להגיע לידי ההבנה, כי דרך הגישור וההסכמה היא אכן הדרך הנכונה והמתאימה. 

 

השארת תגובה