חוות דעת

גביית חוב מזונות באמצעות הוצל"פ

גביית חוב מזונות באמצעות ההוצאה לפועל

סרבני מזונות הצעת חוק לפיה סרבני מזונות לא יוכלו להחזיק טלפון נייד או לעבוד במוסדות ציבור. פתיחת תיק מזונות – מתי? אחת הסוגיות המרכזיות במרבית תיקי הגירושין היא גובהם של מזונות הילדים. בהעדר חילוקי דעות בין הצדדים בנושא גובה דמי המזונות, הם מגיעים להסדר לפיו ישולמו מזונות ילדים, עד שיגיעו הילדים לגיל 18, ומגיל זה ועד תום השירות הצבאי ישולם כשליש מסכום המזונות המוסכם. בהעדר הסכמה תגיש האם תביעת מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה. חשוב לציין, כי מזונות הילדים יידונו ככלל בביהמ"ש לענייני משפחה, אך ביהד"ר יכול לדון בהם בכפוף להסכמת הצדדים. כיצד נקבעים מזונות הילדים? חובתו העיקרית של אב היא

מזונות ילדים

מזונות ילדים

קטין זכאי למזונות מהוריו, וזאת גם כאשר אין הוריו נשואים זה לזו או כאשר חי אביו עם אישה אחרת ו/או נשוי לאישה שאינה אימו של הקטין. המדובר באחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת, בין אם מתנהלים הצדדים בביהמ"ש ובין אם מנסים הם להגיע לידי הסכם גירושין (או אחר) במסגרת הליך גישור מחוץ לכתלי ביהמ"ש. במרבית מקרי הגירושין או הפירוד, רמת החיים יורדת והדבר מקבל ביטוי גם לעניין גובה מזונות הילדים. בקביעת המזונות ילקחו בחשבון פרמטרים שונים, לרבות גיל הילדים, צרכיהם הבסיסיים והמיוחדים, הכנסות ההורים מעבודתם ומרכוש וניסיון ליצירת מצב מאוזן, ככל שניתן, בין הצדדים לאחר ששולמו דמי המזונות. מקור החיוב הורה

טענת בן מרדן

טענת בן מרדן

שתיים הן המצוות העוסקות בחובות הילד כלפי הוריו, מצוות כיבוד אב ואם ומצוות היראה. מצוות כיבוד אב ואם באה במניין עשרת הדיברות, שנאמר בהם: "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ, יב); ואילו מצוות היראה באה בפרשת קדושים, וזה לשונה: "איש אמו ואביו תיראו" (ויקרא יט, א). התלמוד מבאר את ההבדל בין שני הציוויים כך: הכיבוד עניינו עשיית מעשה ומתן שירות להורה; ואילו היראה עיקרה הימנעות ממעשה הפוגע בהורים, מביישם או מבזה אותם (צבי ויצמן, "מזונות לילד מרדן", דעת – גיליון מס' 297). מיהו בן מרדן? אב יהודי חב במזונות ילדיו עפ"י הדין האישי. טענת "בן מרדן" היא אחת הטענות

מזונות אשה

מזונות אישה

עפ"י המשפט העברי, כאשר באים איש ואישה בברית הנישואין כדת משה וישראל, הרי שמוטלת על הצדדים מערכת של כללים. על הבעל מוטלת החובה לשאת במזונות אשתו. בחתימתו על הכתובה, מתחייב הבעל לספק לאישה שנשא את "שארה, כסותה ועונתה". "שארה" – מזונותיה; "כסותה" – ביגוד, הנעלה ומדור; "עונתה" – קיום יחסי אישות. אם כן, כל עוד נשואים הצדדים, הרי שזכאית האישה לקבל מבעלה את מזונותיה וסיפוק כל צרכיה, וזאת כל עוד לא נוצרה עילה לשלילת מזונות אלו. מקור החיוב מקור החיוב למזונות בן-זוג נקבע בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959: (א) אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין

משמורת ילדים

משמורת ילדים

סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – "החוק") קובע כי: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרותו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו." סעיף 15 לחוק מגדיר מהו תפקידם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים לילדיהם וכן מפרט את תחומי האחריות שלהם כלפי ילדיהם – דאגה לצרכיהם, חינוכם, לימודיהם, הכשרתם לעבודה, משלח ידם, שמירת נכסיהם, החזקתם, קביעת מקום מגוריהם והסמכות לייצגם. בהעדר הסכמה בין ההורים, קובע סעיף 19 לחוק, כי יוכלו הם לפנות לביהמ"ש אשר יכריע בדבר או יטיל ההכרעה

הסדרי ראיה בתקופת החגים

סכסוכים בעניין הסדרי הראייה בתקופת החגים והחופשות

מהם הסדרי ראייה? הגירושין מובילים בהכרח לקביעת הורה משמורן, הורה שבחזקתו נמצאים הילדים ולקביעת הסדרי ראייה של ההורה שאינו משמורן עם הילדים. בדרך כלל נותרים הילדים במשמורת האם ואילו לאב נקבעים הסדרי ראייה עם ילדיו. במקרים בהם הילדים מתחת לגיל 6, כמעט תמיד תינתן החזקה לאם וזאת עקב "חזקת הגיל הרך", הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות וקובעת, כי ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אימם אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. יודגש, כי שני ההורים נותרים אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה בחזקת מי נשארו הילדים ומשכך, לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים, כגון נושאי

הסכם הורות

הסכם הורות

מזה שנים מספר שהולכים ומתרבים המקרים, בהם מבקשים גבר ואישה, שאינם נשואים ואינם בני זוג, להביא יחד לעולם ילד וכן לערוך הסכם הורות, הבא להבטיח את כלל זכויותיהם וחובותיהם האחד כלפי השני וכן כלפי ילדם המשותף, לרוב תוך יצירת הפרדה כלכלית מוחלטת. במסגרת הסכם מסוג זה, כדאי ליתן את הדעת לנושאים שונים, כגון – משמורת, מזונות, הסדרי ראייה, שם הילד וכיוצב' עניינים. חשוב לזכור, כי לרוב נערכים הסכמים מסוג זה עוד בטרם צאתו של הילד לאוויר העולם וההסכם נועד לשרת את הצדדים למשך שנים רבות. מטרת ההסכם היא בבניית בסיס יציב, הנסמך על עקרונות משותפים למניעת מחלוקות עתידיות בין הצדדים.

גירושין אזרחיים בישראל

גירושין אזרחיים בישראל

לראשונה בישראל, דן ביהמ"ש לענייני משפחה בגירושין של בני אותו המין, אשר נרשמו כנשואים בישראל, לאחר שנישאו בקנדה. זו גם הפעם הראשונה בה גירושין של שני יהודים בישראל אינם נדונים בפני בית הדין הרבני, אשר הינו בעל הסמכות הייחודית לדון בכל ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל. יתכן שלא עוד. המדובר בזוג גברים, אשר נישאו לפני שנים רבות בחו"ל, נפרדו ואף ערכו הסכם פירוד, אשר קיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן. ביהמ"ש המליץ למשרד הפנים למחוק את רישום סטטוס הנישואין במשרד הפנים. משרד הפנים סירב לעשות כן. נוכח סירוב משרד הפנים למחוק את רישום הנישואין, פנו

חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

חזקת השיתוף העיקרון העומד בבסיס חזקת השיתוף הוא כי משך חייהם המשותפים של בני הזוג, נוצרת שותפות קניינית בכל הרכוש אשר נצבר במאמץ משותף והוא שייך לשני בנה"ז באופן שווה, אף אם הוא רשום על שם אחד מהם בלבד (בג"צ בבלי). חזקה זו נוצרה על מנת ליתן מענה למצוקה שנוצרה בעת פרידת הצדדים, כאשר רכוש, אשר נצבר ע"י שני בני הזוג יחד, רשום על שם אחד מהם בלבד ומותיר השני חסר כל. התנאים להחלת חזקת השיתוף הם – אורח חיים תקין ומאמץ משותף. מועד הקרע – המועד בו הופסק השיתוף בין הצדדים, בין ע"י עזיבת מי מהצדדים את הבית, יצירת הפרדה רכושית,

מהו נכס בר איזון

מהו נכס בר איזון

חוק יחסי ממון בין בנ"ז, התשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), החל על בנ"ז, אשר נישאו לאחר ה-1.1.74, קובע בסעיף 5 כי כלל נכסי בנה"ז יחולקו ביניהם בחלקים שווים עם פקיעת הנישואין. נכסים אלו הם נכסים ברי-איזון. סעיף 5 לחוק קובע מספר חריגים לכלל זה ומגדיר מהם אותם נכסים אשר שוויים לא יאוזן – נכסים שאינם ברי-איזון. כך למשל, נכסים שהיו למי מהצדדים ערב הנישואין או שנתקבלו במתנה או בירושה במהלך נישואין, לא יאוזנו (אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת – מ.פ.); כמו"כ, גימלה המשתלמת לאחד הצדדים ע"י המוסד לביטוח לאומי או גימלה/פיצוי המגיעים למי מהצדדים בשל נזק גוף או מקרה מוות –

מתלבטים? יש לכם שאלות? צרו קשר עוד היום לפגישת היכרות

  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.

בית רובינשטיין, קומה 17, רח' לינקולן 20, ת"א 67134 טלפון: 03-6246224 פקס: 6246228 03

office@plesner-law.co.il

Wisy - שיווק באינטרנט