מהו הסכם ממון ומה תפקידו?

הסכם ממון יכול להסדיר את אופן ההתנהלות הכלכלית במהלך הנישואין ואת חלוקת הרכוש בשעת פרידה.
מטרת ההסכם הינה לקבוע את ההסדר הרכושי שיתקיים בשעת פרידה וניתן כמובן להתנות על ההסדר הקבוע בחוק.
כלומר, אם בנ"ז חתמו על הסכם ממון, הרי שהוראות ההסכם גוברות על הוראות חוק יחסי ממון והצדדים יכולים לבנות מערכת עקרונות בכל הנוגע ליחסיהם הרכושיים והכספיים והכל עפ"י אומד דעתם.

נושאים מרכזיים בהסכם הממון

הנושאים המרכזיים שכדאי לתת עליהם את הדעת בהסכם ממון הינם:

• נכסים/רכוש – הגדרתם, הבעלות עליהם ומה יעלה בגורלם במקרה של פרידה.
• חובות/משכנתא – יכולה להיות התייחסות בהסכם למשכנתא או לחובות קיימים ו/או עתידיים – מי נושא בהם כיום ומי יישא בהם בעתיד.
• הוצאות והכנסות – יש הבוחרים לפרט בהסכם בדיוק כיצד יישאו בהוצאות החיים המשותפים והיכן יופקדו הכנסות עתידיות.
• ממון שיצטבר בעתיד – רבים בוחרים להוסיף סעיף המתייחס גם לירושות, מתנות, פרסים וזכיות עתידיות או כאלה שנתקבלו בעבר, לרבות פירות שיצטברו על הנכסים הקיימים.
• פנסיה וקרנות השתלמות – קביעת אופן ומהות החלוקה – שווה בשווה או כל הסדר אחר.

כמובן שניתן ואף כדאי גם להוסיף סעיפים העוסקים בביטוחים, השקעות, מוניטין אישי ועסקי, קביעת מועד חלוקת הרכוש וכל נושא אחר, שאין בו כל פגיעה בתקנת הציבור ואינו מנוגד לחוק.

אישור הסכם ממון

הסכם ממון יאושר ע"י ביהמ"ש או ביה"ד הרבני.
הצדדים יגיעו יחד לערכאה השיפוטית הרלוונטית והשופט או הדיין יאשרו את ההסכם ויתנו לו תוקף של פס"ד.
לאחר שניתן להסכם תוקף של פסק דין, הרי שעסקינן בפסק דין לכל דבר ועניין, לרבות לעניין אכיפתו.