גירושין אזרחיים בישראל

לראשונה בישראל, דן ביהמ"ש לענייני משפחה בגירושין של בני אותו המין, אשר נרשמו כנשואים בישראל, לאחר שנישאו בקנדה. זו גם הפעם הראשונה בה גירושין של שני יהודים בישראל אינם נדונים בפני בית הדין הרבני, אשר הינו בעל הסמכות הייחודית לדון בכל ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל. יתכן שלא עוד.

המדובר בזוג גברים, אשר נישאו לפני שנים רבות בחו"ל, נפרדו ואף ערכו הסכם פירוד, אשר קיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן. ביהמ"ש המליץ למשרד הפנים למחוק את רישום סטטוס הנישואין במשרד הפנים. משרד הפנים סירב לעשות כן.

נוכח סירוב משרד הפנים למחוק את רישום הנישואין, פנו בני הזוג לבית הדין הרבני על מנת לפתוח תיק גירושין. ביהד"ר סירב לקבל את התביעה. עפ"י הדין העברי, אין המדובר בנישואין תקפים, שכן אין הדין העברי מכיר בנישואי בני אותו המין.

וכך, נאלצו הצדדים לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה בכדי לנסות ולהתיר את הנישואין. בהחלטה תקדימית וראשונה מסוגה במדינת ישראל, קבע ביהמ"ש כי לא יעלה על הדעת להותיר בני זוג שבחרו לפרק את קשר הנישואין כבולים זה לזה. עוד נקבע כי "הדבר נוגד את זכויות וחירויות הפרט, מנוגד לחוקי היסוד ולערכים בסיסיים של צדק ושיוויון".

השופט יחזקאל קבע כי הנישואין יותרו ואף הוסיף כי הסמכות לדון בכך נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה. ביהמ"ש פסק, כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעה, שכן נישואין בין בני אותו המין אינם מוכרים עפ"י דין תורה ולמעשה הם בטלים מעיקרם. עוד הוסיף ביהמ"ש וקבע, כי עצם העובדה כי בית הדין הרבני נמנע מלדון בתביעת בני הזוג ולא התמודד כלל עם הסוגיה, מדברת בעד עצמה.

אם כן, לראשונה בישראל לא רק גירושין של בני אותו המין, כי אם גם גירושין אזרחיים בביהמ"ש לענייני משפחה. מסתמן, כי פסיקה תקדימית זו עשויה להשפיע לא רק על בני זוג מאותו המין, כי אם על כל זוג בישראל, אשר נישא בנישואין אזרחיים. האם יוכל מי שנישא בנישואין אזרחיים לפנות להתרת קשר הנישואין בביהמ"ש לענייני משפחה תחת פניה לבית הדין הרבני?

סוגיה נוספת העולה בהקשר זה הינה סוגיית ה"הסכמה". במקרה הנ"ל, בני הזוג חפצו בפרידה ובהתרת קשר הנישואין. מה יעלה בגורל בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים ואחד הצדדים בלבד חפץ בפירוק קשר הנישואין? האם גם במקרים בהם אין הסכמה בין הצדדים, יוכל ביהמ"ש לענייני משפחה להתיר את קשר הנישואין? ומה יהיו השיקולים שיילקחו בחשבון במקרים מסוג זה?

עד כה נשלטו ענייני הגירושין ע"י הערכאה הדתית בלבד. אך, לא עוד. מסתמן כי פסיקה תקדימית זו תאפשר פנייה ישירה לביהמ"ש לענייני משפחה על מנת שזה ידון בהתרת קשר הנישואין של מי שנישא בנישואין אזרחיים. האם תהא נתונה בידי בני הזוג היכולת לבחור לאיזו ערכאה יפנו בתביעת הגירושין?

הנני סבורה, כי המדובר בפסיקה מבורכת, אשר סיפקה מענה ראוי לבני הזוג במקרה זה. מעבר לכך, כאמור, מסתמן, כי יש בפסיקה זו כדי להשפיע על סמכותו הייחודית בית הדין הרבני להמשיך ולדון בגירושין של יהודים, אשר נישאו בנישואין אזרחיים. האם תינתן לצדדים זכות הבחירה של הערכאה המתאימה והנוחה להם יותר? ומה יעלה בגורלם של צדדים שאינם מוכנים להיפרד בהסכמה בהגיעם לפתחו של ביהמ"ש לענייני משפחה? אילו פרמטרים יילקחו בחשבון?

השארת תגובה